הביטקויין – בועה או מטבע מסכן שלא מבינים אותו?

כל כמה זמן נכתבת כתבה בעיתון כלכלי או פוסט בפורום או בבלוג על “הבועה של הביטקויין”. בכל חייו הצעירים של הביטקויין היו המון בועות. עם זאת בשנים מאז 2009, הביטקויין עלה מאיזור 1-2 סנט לביטקויין ל 1200 דולר כיום, או פי 120,000, או 1,200,000%, פי 14 יותר ממה שברקשייר עשתה בכל 50 שנות קיומה.

אז מה זה ביטקוין -על קצה המזלג

ביטקוין הוא סחורת אינפורמציה. בדיוק כמו כל סחורה אחרת, רק בעולם האינפורמציה. אפשר לקרוא לו הסחורה הדיגיטלית הראשונה. שימו לב שהוא לא המטבע הדיגיטלי הראשון כי מטבעות דיגיטליים כבר יש: דולר, שקל ועוד. כמו כל סחורה, לביטקויין יש מאפיינים מובהקים של סחורה, במיוחד בולט הדמיון לזהב (טוב אנו, אי אפשר לאכול ביטקויין ולכן הוא קצת שונה מחיטה וקפה). כמו סחורה, אפשר לאבד ביטקויין, אפשר למכור אותו, לקנות אותו, אפשר גם, לצערי, לגנוב אותו. כמו שאי אפשר לזייף זהב או כסף או חיטה (לפחות לאלה שמבינים), גם אי אפשר לזייף ביטקויין. כמו בכל סחורה – כמות הביטקויינים מוגבלת. בגדול, כל מה שאתם יודעים על זהב או סחורה אחרת נכון גם לגבי ביטקויין. מאחורי ביטקויין, בתור סחורה דיגיטלית, אין ערך ממשי, בדומה שאין ערך ממשי מאחורי השקל או הדולר או למשל, מאחורי יהלומים וגם זהב. הערך של האחרונים נגזר מההכרה של אנשים ומדינות בכך שזהו מטבע ראוי למסחר ובכך המטבע גוזר את הערך שלו משם. הסיפור הזה נכון במיוחד בעולם של מטבעות פיאט כמו השקל והדולר, שבהגדרה אין מאחוריהם ערך (במיוחד לאחר ניקסון והסכמי ברטון וודס).

בועה?

עליה אקספוננציאלית מהירה היא באמת סממן של בועה, אבל היא רק אחד הסממנים. היא גורם הכרחי אבל לא מספיק. בעולם שסביבנו, במיוחד בעולם שבו כל המטבעות הם מטבעות פיאט, הרבה דברים עולים אקספוננציאלית, למשל ערכו של זהב או סחורה אחרת (וגם ברקשייר אגב). אמנם באופן איטי יותר, אך באופן כללי כמעט כל סחורה עולה במחירה באופן אקספוננציאלי לאורך זמן ולו רק מכיוון שיש אינפלציה במטבעות שבהן מחיר הסחורה נמדד, מכיוון שהמין האנושי גדל וצורך יותר, ובגלל שכמות הסחורה מוגבלת (או הולכת ופוחתת, כמו שיהיה המצב בביטקויין). גם בסחורות יש בועות, אך זה לא אומר שהסחורות חסרות ערך. אישית, אני נזהר מאוד מלומר שהביטקויין זו בועה, כי יתכן שמי שאמר שזו בועה יאכל את הכובע – פעמיים – פעם אחת כי טעה ופעם שניה כי לא השתתף בחגיגה.

גם אני חשבתי שזו בועה, לפני כמעט שנה. אבל אחרי שקראתי על זה, בדקתי ולמדתי הגעתי למסקנה ש וואללה, יש פה משהו, רעיון מעניין וטוב. זה לא אומר שאני אלך להמיר את ההון שלי לביטקויין אבל כן השתכנעתי מספיק אפילו כדי לקנות קצת. הרעיון מאחורי הביטקויין יפה מאוד, תופס קהל וגם מציע ערך – לכן לא הייתי רץ לומר שזו בועה. הייתי מציע לבדוק, לקרוא, ללמוד ולהגיע עם מסקנה אישית. המסקנה האישית שלי היתה שזו לא בהכרח בועה – מה שיקבע האם הביטקוין הוא בועה או לא הוא אך ורק מספר האנשים שיחשוב שאפשר בעזרת הביטקוין לשמור ערך או להשתמש בערך – למשל לקנות דברים. בדיוק כמו זהב. לזהב יש ערך כי יש מעט ממנו, הוא נשמר לאורך זמן (לא מחליד) וכי אנשים חושבים שיש בו ערך. גם בביטקויין – אין הרבה ביטקויינים בעולם וככל שעובר הזמן יותר ויותר אנשים חושבים שיש בו ערך. ככל שיותר אנשים ישמשו בביטקויין – ככה זה יוריד את הסיכוי שהביטקויין הוא בועה.

אולי בועת מחיר?

המחיר עלה מהר, זה נכון. 99% מזה זו ספקולציה, נכון. אבל גם 90% מהטרנזקציות בשוק המט”ח הן ספקולציות. למה זהב עולה 1300 דולר לאונקיה? למה לא 13,000 או 13 דולר? כמה ממחיר הזהב הוא ספקולציה? יקומו אנשים ויגידו – אם מחיר הזהב ירד / יעלה זה ישפיע על הכריה – אך כיום קצב כריית הזהב קטן לעומת הזהב הקיים בעולם ולכן לכריה אין הרבה השפעה על המחיר. מכאן שהזהב גוזר את מרבית ערכו מ “הרגשה” של אנשים או היצע וביקוש או במילים אחרות – ספקולציה. לזהב ולביטקויין יש המון במשותף, ולביטקוין יש יתרונות על הזהב (בעל יחידת מדידה מובנית, קל להעביר אותו ולא עולה כסף לאחסן אותו).

אני חושב שיתכן וזו בועת מחיר, אבל מאוד יתכן שהיא מקומית וזמנית כמו כל בועות המחיר שהיו מאז 2009 ואחרי ההתרסקות שתבוא עלינו לטובה יתכן מאוד שיבוא שיא חדש. בפעם האחרונה הביטקויין עלה מ 10 דולר ל 250 דולר וכשהוא התרסק ל80 דולר כולם אמרו “הנה, התפוצצה הבועה”, אבל תוך 6 חודשים הוא ב 1200 דולר. הביטקויין ימשיך כך – יעלה ויתרסק – זה בלתי נמנע כל עוד אנשים שומעים על הביטקויין, השימושים האפשריים במטבע הולכים וגדלים וכל עוד הכלכלה של הביטקויין כל כך קטנה (12 מיליארד דולר כיום). ככה זה ימשיך – בום ובאסט. אם היה רק קילו זהב בעולם, גם הזהב היה מתנדנד במחירו בפראות. אם לפני שנה כשלמדתי על הביטקויין כמעט ולא היו אתרים שבהם אפשר לקנות דברים בביטקויין, כיום יש הרבה יותר אתרים ושימושים, אפשר אפילו לקנות קפה בתל אביב ולהמר איתו בקזינו.

קצת על בלבול, בורות, מיתוסים וחשדנות

כמו כל דבר חדש ולא מוכר – אנשים מתייחסים לביטקויין בחשדנות, ספקנות וביטול שרובה נובעת מבורות. רוב השיחות מלאות במיתוסים שאינם נכונים. ככה זה תמיד – בכל דבר חדש. ככה זה היה עבור האייפון, ווינדוס, המחשב האישי, וולמארט בשנות השישים רמי לוי לפני 5 שנים ועוד. ישנם עוד הרבה דברים שנולדו ומתו צעירים בעקבות החשדנות הזו – אך הדברים הטובים נשארים (לרוב). הדרך למנוע בלבול ולדבר במיתוסים היא לקרוא וללמוד, אך רק מעטים עושים זאת – ובסופו של יום מעטים אלו הם אלו שילמדו את האחרים – early adapters אל מול late adapters. למשל אבא שלי היה צוחק עלי שאני תקוע באייפון שלי לפני כמה שנים. אחרי שנה בערך הוא קיבל אייפון מהעבודה והיום אני זה שצועק עליו שיצא מהטלפון כבר.

זה דומה בדיוק למה שקורה גם במניות – כשעבדתי בהייטק ושמעו בחברה שקניתי מניות של רמי לוי ושרוב התיק שלי שם, כל הזמן היו שולחים לי מיילים שמראים עד כמה שגיתי וכמה טעיתי וכמה זו אופנה שתחלוף, כמה זה קשקוש וכמה קמעונאים פושטים את הרגל תוך מתן דוגמא לא קשורה בכלל – קלאב מרקט, ומסיימים בכך שרמי לוי ימכור בזול עד שיפשוט את הרגל. מי שהיה בודק היה רואה שלרמי לוי אין חוב בכלל, אז הוא לא יכול לפשוט את הרגל, ולא רק שהוא מוכר בזול ולא מפסיד, הוא גם מרוויח, בוחטות. זה לא אומר שהביטקוין הוא רמי לוי חס וחלילה ואני ממש לא אשים שם את כל הכסף שלי, אך זה מראה שבד”כ פסילה על הסף מבלי לבדוק לא מביאה אותך רחוק וכדאי לבדוק, לצלול לעובדות ולהחליט לבד.

הטבע שלנו הוא לפסול – כי אנשים לא אוהבים שינויים. זו תגובה טבעית – כי שינוי דורש מאיתנו אנרגיה נפשית ומנטאלית ולכן תמיד שינוי יתקל בהתנגדות, את זה לומדים בפיסיקה. עם זאת, מבלי שינוי היינו עדיין חיים במערות. כשאני פוסל דברים על הסף, לא פעם אני כועס על עצמי. למשל שלא בדקתי את DTG קודם כשלירון דיבר עליה כי זו חברת תעופה. הינהנתי ואמרתי “כן כן” וזהו. אחרי כן אכלתי את הלב.

כמה עובדות מהירות על הביטקויין:

  1. יש כמות מוגבלת של ביטקויינים. כיום יש 12 מיליון ביטקויינים ובעוד 10 שנים, בקצב הדרגתי ואיטי, יגיעו ל 21 מיליון ביטקויינים וזהו. לעולם לא יהיו יותר מ 21 מיליון ביטקויינים.
  2. בלתי אפשרי לזייף ביטקויין (כן כן, קראתם נכון).
  3. הביטקויין הוא לא פונזי כי אתה מקבל נכס כשאתה קונה אותו – ביטקויין. אפשר להתווכח אם הוא פונזי או לא, אבל קל להוכיח שאם ביטקויין הוא פונזי גם השקל והדולר הם פונזי באותו אופן.
  4. בדומה לזהב, אפשר “לכרות” ביטקויינים. בד”כ אנשים נצמדים לזה כאילו זה מוכיח שביטקויין זה “פונזי”, אך זו טעות והצמדות לטפל ולא לעיקר. “כריה” זהו עקרון משני וזמני. הרעיון היה שכדי שהרשת תתפוס צריך לתגמל את הראשונים – אחרת זה לא יתפוס. אם אני אבוא אליך ואומר לך בוא תסחור במטבע “אספקויין” כנראה שתצחק. אבל אם אומר לך שבתחילה תוכל גם להדפיס “אספקויינים”, זה כבר יותר מושך. בגדול כריה היא הפעולה בה משתמש תורם לרשת של הביטקויין כוח עיבוד של המחשב שלו כדי לעבד טרנזקציות של משתמשים אחרים, ובתמורה מקבל “שכר” מהרשת. הרשת מתגמלת את המתחזקים שלה. ככל שיש יותר מתחזקים, כך כל מתחזק מקבל פחות ביטקוינים ולאט ולאט, כשהרשת תגיע ל 21 מיליון ביטקויינים, הסיפור של תגמול המתחזקים יעצר (המפתח כנראה חשב שאז הרשת תהיה מספיק גדולה ומספיק מקובלת שלא יהיה צורך לתגמל את המתחזיקים, מה שכנראה נכון) ואז ישארו מתחזקים גדולים מאוד, שירוויחו על ידי עמלות פעולה.
  5. הרשת נהנית מכוח עיבוד טרנזקציות, בדומה לויזה או מסטרקארד, רק שבביטקויין הרשת מעבדת הטרנזקציות היא מבוזרת.
  6. כל פעולה בביטקויין כוללת עמלת פעולה. כיום אין הרבה עומס על הרשת ולכן גם אם לא תכלול עמלת פעולה הטרנזקציה שלך כנראה תתבצע (כי עדיין יש פיצוי מהכריה) אך בעתיד מי שירצה שהפעולה שלו תתבצע כמה שיותר מהר יתן עמלת פעולה גדולה יותר – פשוט כי התחנות מעבדות הטרנזקציות לא ירוויחו אחרת.
  7. היות והביטקויין הוא רשת אין יישות ששולטת בו ויכולה להדפיס או לבצע מניפולציה אחרת בו.
  8. הפעולות בביטקויין הן אנונימיות, בניגוד לכל טרנזקציה פיננסית אחרת בעולם כיום.
  9. הביטקויין דומה מאוד לסחורה ודווקא לא לכסף פיאט. בעבר היו סוחרים ביהלומים, חיטה ושעורה ואפילו בחלוקי נחל בתור מטבע – כיום אפשר לסחור בביטקויין.
  10. הביטקויין הוא סחורה מבוססת אינפורמציה בעידן האינפורמציה. אההמ..

חשבתי כבר הרבה זמן לכתוב פוסט על הנושא אבל נמנעתי מכך, פשוט כי ידעתי שאתקל בהרבה התנגדות, לרוב לא מלומדת ולא היה לי כוח להתמודד עם זה. חשבתי שזה לא שווה את האנרגיה שלי כי גם ככה אני כנראה לא אשקיע סכום משמעותי בביטקויין, זה לא במעגל הנוחות שלי ואני לא יודע לומר בוודאות האם הוא ישרוד בעתיד, אפילו שהרעיון טוב (הסיכויים שביטקויין עצמו ישרוד טובים לדעתי). עם זאת, חלק מהפוסט שרציתי לכתוב כבר כלול בדיון שעשיתי עם לירון מנור בקפה דה-מרקר, כך שחשבתי שבמקום לרשום פוסט פשוט אוכל להפנות את הקורא לדיון הזה.

אני מציע לקרוא את הדיון בקפה דה מרקר, לקרוא את הערך בוויקיפדיהלקרוא את זה, לגגל קצת וללמוד את הרעיון ומהם מטבעות פיאט, להשען אחורה בכיסא ולחשוב “האם זו בועה, רק בועת מחיר? והאם יש מצב שזה יתפוס בעוד 10 שנים?” דעתי האישית היא שבעוד כמה שנים יהיה מטבע קריפטוגרפי כזה או אחר, בין אם זה יהיה ביטקויין או “ביטקויין גרסא 2.0”.

Print Friendly, PDF & Email