דוח רבעון 3 לסאני תקשורת – מבט לאחור

By | 19/11/2019

הרבה פעמים אני מסתכל לאחור על השקעות שביצענו בעבר והצליחו או נכשלו, או דברים שכתבתי פה בבלוג.

באופן די מצחיק, נתקלתי בפוסט שכתבתי על סאני ופלייבי, שתי השקעות שכיום אני רואה ככשלון. בפלייבי הפסדנו כסף (ואולי היא ראויה לפוסט משלה, ויש לי גם כמה אנקדוטות מאוד מעניינות בנושא, ופוסטים בדראפט שעוד לא שחררתי) ובסאני עשינו כסף – יותר מדאבל ועל חלק מהמנות כמעט טריפל -אבל בעיני היא עדיין כשלון.

תזכורת – הנה הפוסט הראשוני שכתבתי על סאני. הפוסט הזה פורסם כשסאני היתה סביב 150 אגורות למניה:

אנחנו קנינו את המניות הראשונות סביב 75 אגורות, כך שכשנכתב הפוסט היא כבר יותר מהכפילה את עצמה מהמחיר שבו קנינו ולאחר מכן הכפילה שוב. לצערי, כל כך אהבנו את הסיפור שקנינו עוד קצת מניות אפילו ב 260. לאחר שהתעשתנו, מכרנו את האחזקה במחירים של 240-210 כאשר את המניות האחרונות מכרנו ב 200 אגורות למניה:

מייד לאחר מכן ראינו גם מי קנה מאיתנו. קצת התאכזבנו מזהות הקונים כי ידענו שהם חכמים ולא פראיירים, ושאולי השארנו כסף על השולחן. נדלקה אצלנו נורת ה "FOMO". אך בדיון שלאחר מכן בחנו שוב את כל הנתונים שהביאו אותנו להחלטה למכור והם היו שרירים וקיימים – אפילו שקנה מאיתנו גורם חכם. מה שקצת הוסיף לטעם החמוץ בפה הוא שהם הכריחו אותנו לרדת במחיר, אך היות והחלטנו – יצאנו. בעת ביצוע העסקה כמובן שלא ידענו מי הם. רק בסוף היום ידענו לאחר הדווח לבורסה.

אז למה אני חושב שזה כשלון?

אסף, באמאשך – יש לך לא מעט כשלונות, למה אתה מלקה את עצמך על חברה שעשית בה כמעט פי 3? יש כמה סיבות – דבר ראשון כמו תמיד בהשקעות מהסוג הזה – צריך לתזמן, ואני כועס על עצמי שלא תיזמנתי את השיא – אפילו הוספתי במחירים גבוהים יותר שגרמו להפסד קטן. דבר שני, מרגיז אותי שהראל שרצו את המניות, הכריחו אותנו לרדת במחיר. באותה תקופה, רצינו למכור ב 220 ובכל יום היא ירדה קצת, עד שאמרתי די – הכל עף ב 200 ויאללה ביי. אז זה השאיר לי טעם חמוץ שויתרתי על 10% במנה האחרונה. ודבר שלישי ואחרון, היו לא מעט סימני אזהרה בחברה הזו ואני כועס על עצמי שלא ראיתי אותם קודם ומוכר את האחזקה קודם (מצד שני, אולי הייתי גם מוכר מוקדם מידי, כמו שעשה אחד המגיבים לפוסטים שמכר ב 180 בדרך למעלה. אני באמת לא יודע מה כדאי – למכור בדרך למעלה ב 180 או בדרך למטה ב 200…).

סימני האזהרה

דבר ראשון קיבלתי טלפון מאחד המשקיעים שלנו, אדם עם חוש עסקי מאוד חריף, שאמר לי שהציעו לו לקנות את iDigital ושהחברות האלה מקבלות בשוק הפרטי מכפילים של 4-5 לא יותר. בזמנו, חשבתי על האזהרה שלו, התייעצתי עם נתי ויניב והמסקנה שלנו היתה שבשוק המניות התמחורים נדיבים יותר בגלל פרמיית נזילות, עבירות, העובדה שאפשר לקנות חלק ולא את כל החברה וכו'. הדברים האלה נכונים – באמת חברות מקבלות מכפילים גבוהים יותר כשהן ציבוריות מאשר בשוק הפרטי. זה משהו ידוע. אך האזהרה שלו היתה במקום ונכונה – והיא היתה יותר לגבי טיב העסק, רשמנו לפנינו ואחסנו במקום המתאים.

דבר שני, משיחות מסדרון הבנתי שבעל השליטה יעקב לוקסנבורג הוא "לא פראייר" ולא תמיד האינטרסים שלו בהכרח מיושרים לאלה של בעלי המיעוט. גם אזהרה זו נשקלה – אך החלטנו להמשיך ולהחזיק כי חשבנו שאנחנו בצד של לוקסנבורג, והוא לא יכול "להזיק" לנו בלי להזיק לעצמו.

דבר שלישי – החברה ביצעה הנפקת הון, כאשר כיום ידוע שהיא היתה במחיר הגבוה ביותר שהחברה תגיע אליו. למה לבצע הנפקת הון כשהחברה במצב כל כך טוב? הנפקת הון ברורה כאשר החברה צומחת מהר מאוד בשוק בתולי ורוצה לתפוס כמה שיותר נתח שוק. אבל בישראל? בשוק רווי? כמה אפשר לצפות לצמיחה בישראל? דו ספרתית נמוכה במקרה הטוב, ולמשך של שנה-שנתיים? למה להנפיק הון? התשובה היא שההנהלה (לוקסי) חושבת שהמחיר גבוה כנראה. אולי לא תמיד, אבל כנראה שזה לוקסי, זה המצב. כשאתה יודע שבצד השני יושב כריש כמו לוקסי – אל תהיה דג.

רביעי – התחלופה בנושאי המשרה היתה מדאיגה. קודם הביא לוקסי את משה ריינס, שהוא תותח בתחומו – דיברתי איתו במשרדי החברה והוא באמת אדם נהדר. אך מייד לאחר מכן מנכל"ית החברה התפטרה, וזה ממש רק מספר ימים לאחר כתבה מאוד מחמיאה. זה היה מאוד מבלבל – כתבה אוהדת ואז בום היא עפה. לאחר מכן, עזב סמנכ"ל הכספים – לוי שטרסלר – שגם הוא, אגב, מצויין לדעתי. הוא היה מאוד מקצועי ולא היתה שאלה אחת שהוא לא ידע לענות עליה. האובדן שלו גם היה קשה. לאחר מכן גם משה ריינס עזב במפתיע ולוקסי חזר להיות יו"ר הדירקטוריון. והרבה לאחר תקופת האחזקה שלנו רון ששון, סמכ"ל הכספים שהחליף את לוי, גם הוחלף. בלגן אטומי.

חמישי – החברה התחילה לעשות דברים מעצבנים כמו הקדמת תשלומים לספקים. כמו שכתבתי בפוסט מעלה – בהתחלה לאחר שחשבתי על זה אהבתי את זה. היה נראה שזה חוסך כסף. אבל אז הגיע עוד דוח שהיא עשתה את זה. ועוד דוח, ועוד דוח ועוד דוח. החברה פשוט לא הפסיקה לעשות את זה ולהגדיל את ההון החוזר! כל שקל שהפעילות היתה מייצרת, ההון החוזר היה בולע, ויותר. אפשר היה לחשוב שסמסונג זה בנק. זה אפילו קצת מחשיד- לא הגיוני שהחברה מקדימה כל כך תשלומים לספקים עד שהיא צריכה לקחת חוב בשביל זה. בנוסף, מלאי זה משהו מסוכן – אולי הטלפון לא ימכר, אולי יכנס מתחרה, אולי תהיה הפתחתת מלאי – מה לא. ימי המלאי בחברה לא מפסיקים לעלות – ימי מלאי אלה ימים שהטלפון יושב במחסן ומעלה אבק. טלפונים זה לא וויסקי, יש להם פחת ויש להם תאריך תוקף. לדעתי, זה מה שיקרה בסוף – יבוא יום ונראה שם מחיקת מלאי. סתם כדי לסבר את האוזן – כשנכתב הפוסט השני על סאני, בנובמבר 2017, חוב הלקוחות היה 119 מיליון, עליה משמעותית מ 100 מיליון לפני כן אבל ניחא, החייבים (הקדמת תשלומים) היו 81 מיליון לעומת 20 מיליון קודם, והמלאי היה 111 מיליון, גם כן עליה משמעותית מ 60-90 בשנה שעברה. מהצד השני יש לנו חוב לספקים בסך 34 מיליון (שירד מ 110-140 מיליון!) וזכאים של 18 מיליון. אז סה"כ יש לנו 256 מיליון שקל תקועים בהון החוזר, עליה מאוד מאוד גדולה מסוף שנת 2016, בחברה שהמכירות שלה צמחו בתשעה חודשים ב 20%. ניחא, נניח שזה בגלל הצמיחה (זה היה התירוץ של החברה).

מאז, תראו איך זה נראה כיום – לקוחות גדל ל 184 מיליון שקל, חייבים גדל ל 43 ומלאי גדל ל 169. מהצד השני, חוב ספקים הצטמק ל 25, זכאים הצטמקו ל 16. סה"כ 356 מיליון שקל – עליה של 100 מיליון שקל בהון החוזר, או 40%, בחברה שהמכירות שלה בתשעה חודשים של 2019 לעומת תשעה חודשים של 2017, שנתיים, עלו ב 11%! שווי השוק של כל סאני הוא פחות מ 400 מיליון שקל, כלומר שהחברה, בשנתיים, בלעה יותר מרבע משווי השוק שלה לתוך ההון החוזר שלה! כדי לסבר את האוזן, בכל השנתיים שחלפו מאז הפוסט שכתבתי, סאני לא הרוויחה 100 מיליון שקל נקי (בלי תיאומים). מימון ההון החוזר הזה הגיע בין השאר מהלוואות בנקאיות ואג"ח ( הלוואות שעולות כסף) – שתפחו ברבעון האחרון ל 220 מיליון שקל.

השוליים הגולמיים

במודל שלנו של סאני, כתוב באותיות גדולות ליד שורת הרווח הגולמי "The dog is burried here" – כלומר שהכל תלוי בשולת הרווח הגולמי. הייתי מצפה מחברה שמשקיעה בעצמה (נועלת כסף בהון החוזר), בתקופה ממש טובה שבה יש שגשוג וצמיחה כלכלית בישראל, תקופה שבה השקל מתחזק מאוד מול כל המטבעות בעולם – שתציג שיפור ברווח הגולמי, או לפחות תישאר באותו המצב. זה לא קרה – הרווח הגולמי ברבעון האחרון נשחק עד דק – ל 10.1%. למה? בעבר החברה ידעה לעבוד ב 13%. להגנת החברה, אומר שחלק מתנודות שערי החליפין עוברות לשורת המימון. עדיין, זו הפתעה רעה מאוד שבאה בתקופה טובה מאוד.

התמחור של החברה ומילה על הניהול

החברה עודנה זולה, כן. כנראה שאם נתאם שוב את הוצאות המימון והפחת כמו שעשיתי בפוסט הראשון – נראה שגם אם חלה ירידה בכוח הרווח של החברה בשנה החולפת, עדיין התמחור שלה רזה, לפי החישוב המהיר שלי – סביב 5-6. אבל אני לא נוגע בחברה. לדעתי התמחור שהחברה מקבלת מגיע לה ולדעתי היא תמיד תישאר זולה, במיוחד כל עוד הכסף לא חוזר לבעלי המניות. חברות כאלה, אם יקבלו מכפיל 10, זה יהיה נס. כנראה שהמכפיל שלה בזמן של אופטימיות ואולי אופוריה יהיה 8, כך שיש פה 30-40% לעשות בחברה עם איכות בעייתית, שמציגה בעיות בזמנים טובים, בהנחה שלא ימחק המלאי או נקבל איזה ריקושט מסמסונג וכו' – כלומר שהאפסייד פה כנראה בסיכון לא קטן. איכות הניהול שם, בייחוד ניהול ההון, היא גרועה. העסק עצמו הוא לא מבריק. כל הדוחות שקיבלתי אחרי שמכרנו את המניות האחרונות בחברה גרמו לי להעלות חיוך ולומר "מזל שאני לא שם".

מספרים רבותי, זה לא הכל. אמנם, המספרים גרמו לרווח גדול מאוד שעשינו מ 75 אגורות ועד 220-200, אבל לדעתי ההשקעה הזו היא כשלון. מספיק שהייתי רואה אותה חודש-חודשיים מאוחר יותר וקונה ב 150, והדברים היו נראים אחרת לגמרי. אולי הייתי מוסיף הרבה באיזור 200? זו הבעיה בחברות כאלה – חייבים לתזמן אותן באופן מושלם. תראו כמה הפתעות רעות קיבלנו בתקופת ההשקעה שלנו – במיוחד בכל הנוגע להון החוזר. לעומת זאת, בחברה אחרת המנוהלת באופן מעולה, צומחת ויוצרת המון ערך למשקיעים, אם הייתי טועה בתזמון וקונה קצת מוקדם מידי או מאוחר מידי זה לא באמת משנה. הזמן מתקן הכל ומה שהיה נפגע הוא רק ה IRR.

אולי סאני תעלה מהנקודה הזו, ואולי היא זולה – אבל זה לא סוג החברות וסוג המנהלים שאיתם אני רוצה לקשור את העתיד שלי. אם סאני תרד למכפיל 1-2 כמו בעבר כנראה שאני אתפתה אם העסק לא יהיה בטיפול נמרץ, אבל כל עוד החברה במכפיל 5-6 עם סיכונים – זה לא מעניין אותי.

סיכום וחומר למחשבה

כפי שכתבתי בפוסט על אנגלברג – כשאתה מסתכל אחורנית על ההשקעות שלך, ואתה רואה שהצלחת לתזמן משהו ולמכור בפיק, או שמכרת ואחרי זה החברה התרסקה – זה לא מעלה לי מחשבה של "איזה תותח אתה". ההפך. אני רוצה שהעבודה שלי תהיה למצוא עסקים נהדרים שאפשר להחזיק הרבה מאוד זמן, וכשאתבונן אחורנית, הרבה אחרי שמכרתי את המניה, אני רוצה לראות שעלתה פי כמה מאז שמכרתי. כשאני רואה מצבים כמו סאני, אפילו שהרווחתי שם כסף – אני חושב שטעיתי.

16 thoughts on “דוח רבעון 3 לסאני תקשורת – מבט לאחור

  1. Shlomi Ardan

    פוסט יפה מאוד, מצטרף לגישה הזו. גם אני כתבתי על סאני לפני שנה וחשבתי שהיא גבולית בעיקר בגלל ענייני ההסכם שצריך לחדש. היום אחרי שחודש ההסכם – אני לא אוהב אותם בגלל שכל כך לא אהבתי את הקניבליזם של סדרה A – בדומה לנאווי מגדילים הכנסות ונתח שוק על בסיס רווחים. אפל לא היו מוציאים טלפון כזה, ובצדק.

    Reply
  2. יואב אורון

    את לוי שטרסלר גיליתי שוב לא מזמן בחברה שקראתי את דוחותיה – אאורה. הוא עבר לשם אחרי סאני וזכרתי בהתחלהכשקראתי את הדוחות שהשם מאוד מוכר לי מאיפשהו

    Reply
    1. אסף נתן

      לא מכיר את הסיפור שם, אבל נראה לי שאתה בידיים טובות.

      Reply
  3. adi soglowek

    אסף, פרקטית ומהחיים, מה שקרה שם בהון החוזר הוא הקטנת חשיפה מול ספקים והאצת רכישה בלי פרופורציה לבריאות העסק או הצורך מתרחש בחיים אך ורק כאשר הספק מכופף למפיץ את היד. זה דגל אדום עצום ובדרך כלל סיבה מספקת לבצע חישוב נתיב מחדש לפני שהשוק מבין ומתמחר בהתאם. ישבתי מול סמסונג בפגישות ספק-מפיץ וראיתי איך הם עושים את זה. זה מעיד על איכות עסק מאוד נמוכה, על לחצי תחרות שמופעלים על המפיץ ועל התנהלות אגרסיבית מצד היצרן (אונס את המפיצים שלו). בתור מנהל או בעלים של עסק, זו מציאות שחייבים להתמודד עימה. בתור משקיע – אין שום סיבה בעולם להיות מעורב בעסקים באיכות כזו, כשיש כל כך הרבה עסקים מעולים שלהם יתרון תחרותי עז, רוח גבית מנשבת בגבם, והם בדרך לגדול פי 10 ומעלה.

    Reply
    1. אסף נתן

      תודה עדי, תגובה מעולה – למדתי. באמת עכשיו אני רואה את הארכת ההסכם מול סמסונג ושינוי "יעדי הרכישה".

      Reply
  4. Omri Velvart

    פוסט מצוין. אם לפני שנתיים החשש המרכזי מסאני היה הפיל שבחדר – התלות ההרמטית בסמסונג, החשש לכאורה הופג וסמסונג לא הולכת לשומקום, אבל נראה מהפוסט שלך שהוא התממש בגדול דרך הדלת האחורית.

    Reply
  5. shai tsipshtein

    לפני כמה שבועות לפידות קפיטל פירסמו מצגת בה הם מפרטים את דרכי המימון של אפריקה ישראל (מה שנשאר ממנה…).
    אחד הסעיפים היה 70 מיליון ש"ח שהם מצפים לקבל מסאני בשלוש השנים הבאות.
    20 מיליון ב 2020, ו 25 מיליון ב 2021 ו 2022.
    לפידות מחזיקים בערך 50% מסאני – כלומר הם מצפים ל 40 מיליון דיבידנד ב 2020.
    לפי טענתם זה דיבידנד על 40 – 50% מהרווח הנקי. כלומר רווח נקי של 80 מיליון שח ב 2020!

    לאור מה שאתה כותב כאן, אני לא יכול שלא לתהות אם מדובר פשוט בהונאת משקיעים. אין שום סיכוי שסאני ירוויחו 80 מיליון נקי ב 2020 (לצערי, שכן אני עדיין מושקע שם).

    קישור למצגת:
    https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1259001-1260000/P1259780-00.pdf
    עמוד 11

    Reply
    1. אסף נתן

      כן, קיבלתי את ההודעה על ההנפקה של האגח מגובה במניות סאני.
      רק לשם העניין – אם הם יסדרו את העניין של ההון החוזר, הם יוכלו לעמוד בחלוקות שהם קבעו לעצמם. הם לא צריכים להרוויח 80 מיליון נקי בשביל לחלק 80 מיליון. אבל כן, החלוקה תהיה יחסית קשה תחת המבנה הנוכחי, וזה תלוי בכך שמצבה של סאני לא ימשיך להדרדר (מבחינת הרוחיות הגולמית).
      דעתי האישית פה, אין אחזקה ויש לקרוא את הגילוי הנאות, היא שהיא כנראה תצליח לעמוד בחלוקות האלה. אבל אני לא מתכוון לבדוק את זה עם כסף שלי.

      Reply
  6. Elad Biton

    א- בהנפקה המדוברת לוקסי השתתף בעצמו והגדיל את הנתח שלו
    ב- החברה צפויה לחלק דיבידנדים (ראה מצגת לפידות בנוגע לרכישת אפריקה ישראל)
    ג- יש נוסחה בעניין מזומן עודף שהולך לבעלי האג״ח
    ד- בגלל קובננטים באג״ח לחברה אין יכולת לחלק דיבידנד מה שאומר שאין לה מה לעשות עם הכסף (נתעלם לרגע מנוסחת עודף המזומנים). במקרה כזה היא העדיפה לשלם במזומן על הסחורה כדי לקבל הנחה נוספת.
    ה- יש שם הפסדים מטורפים לצרכי מס (עקב החזקה במניות פרטנר)- לא אמרת על זה מילה וחבל.

    שורה תחתונה, לא בטוח שזה כשלון…

    Reply
    1. אסף נתן

      תודה אלעד – שלחת אותי לעשות שיעורי בית ולהזכר במה שהיה לפני שנתיים.
      א. האחזקה של לפידות קטנה בעקבות הההנפקה. אני זוכר שהוא השתתף בהנפקה, אני זוכר שהיתה איזו מצגת וכו' – אבל אני גם זוכר שחישבתי שהיה שווה לו להשתתף בהנפקה -הכסף שהוא קיבל תחת שליטתו מהציבור היה גדול מהכסף שהוא עצמו הוסיף. זה כאילו אני מנפיק מניות בחברה בשליטתי, משתתף ב 100 שקל, אבל אם הייתי מחלק מייד את כל הכסף מההנפקה בתור דיבידנד, החלק שלי היה גדול מ 100 שקל. תכלס הרווחתי מההנפקה הזו אפילו "שהשתתפתי" בה. אז זה הכל היה לדעתי למראית עין, ברור שהוא היה "חייב" להשתתף בהנפקה כדי לאותת שהוא מאמין בחברה ולתת להנפקה גושפנקא.

      ב. ראיתי
      ג. ראיתי, זה לא משנה פה
      ד. נקודה מעניינת שאני מודה שלא חשבתי עליה בזמנו. אבל מצד שני, האם לתקוע מזומן עודף בהון חוזר, שיש בו סיכון, זה חכם? בשביל לקבל 1% הנחה במקרה הטוב? וגם – כדי לקבל הנחה צריך להקדים תשלומים לספקים ובפוסט ראינו שזה נעשה. למה חוב לקוחות גדל? מה הרעיון בלתת ללקוחות שלך יותר אשראי – זה הרי לא נותן הנחה וזה כן מגדיל סיכון. בנוסף, אם אתה "מרגיל" את הלקוחות לנניח 90 ימי אשראי, מה גורם לך לחשוב שתוכל לבוא אחר כך ולומר להם "היה 90, עכשיו 45"? טיעון דומה ואפילו חזק יותר לגבי המלאי – מה הרעיון בלנפח את המלאי? זה מלאי מסוכן שיש לו פחת משמעותי. בקיצר – הטיעון שאין להם מה לעשות עם הכסף אז הם תוקעים אותו בהון חוזר הוא חלש. במקום זה הם יכולים לעשות פדיון מוקדם לאגח ולחסוך ריבית, או למחזר את האגח. יש פתרונות.
      ה. ההפסדים לצרכי מס לא שווים כלום כי הם הפסדים הוניים. גם בנאוי יש הפסדים של עשרות אם לא מאות מיליונים ובזמנו שאול נאווי רצה להמיר אותם להפסדים עסקיים ולא הצליח. אם סאני תתחיל לסחור בבורסה במניות או תקנה חברות, תשביח אותן ותמכור את המניות שלהן, אז אולי יהיה שווי כלשהו להפסדים האלה. לא בכדי לא הוכר נכס מס במאזן. אפילו דנתי בסיפור עם לוי שטרסלר, ואני זוכר היטב שהוא אמר לי "ההפסדים לא נחשבים, ברבעון הבא נשלם מס מזומן". תוך כדי תקופת האחזקה שלנו לפני שנתיים שלוש החברה התחילה לשלם מס מזומן.

      בגדול, התגובה שלך טובה מאוד ומחלישה קמעה את הטענות שלי – ובאמת אולי יהיה שם בסדר. אבל כמו שיניב לי בוואטסאפ:
      ——–

      זה שוב חוזר לעניין של חברות שלא איכפת להן להתעלל בבעלי המניות. הרי מה הבעיה שלו כמו פשוט להגיד מה האסטרטגיה והתוכנית שלו לקפיטל אלוקיישן? זה לא מידע עסקי סודי. בינו לבין עצמו אין לו בעיה, יש לו מלא מקורות הכנסה הוא גם כנראה מקבל משכורת מהדירקטוריון ומחברות אחרות שלו אז הוא יכול לחכות ובינתיים לעשות כסף במקומות אחרים וכשיתחשק לו אם יתחשק לו אולי הוא ידאג לסאני ועד אז שבעלי המניות יתייבשו בשמש.
      יכול להיות שהמגיב הזה צודק והם יתחילו לתת דיבים והמנייה תעלה. אבל האם זה הכיוון שבו אנחנו רוצים לקחת את התיק? בסוף התיק שלנו, החיים שלנו והחוויה של הלקוחות שלנו תתיישר עם החוייה שהעסקים שאנחנו מחזיקים מספקים לנו כבעלי מניות.
      —————-
      ואני מסכים עם כל מילה… עדיין שמח שאני לא שם.

      Reply
  7. roi i

    היי אסף, קודם כל שאפו ענק על התרומה שלך לדיון ולשיח הציבורי בנושא הקורונה. אני נהנה לקרוא את החומרים ומתרשם מהחשיבה העצמאית והרצון לחקור ולהגיע לאמת מהנתונים מבלי להיסחף ע"י הזרם.
    רציתי לשאול על נושא אחר: מניית סאני תקשורת.
    האם המחיר הנוכחי לא מהווה הזדמנות? נראה שהמניה חטפה חזק לאחרונה. האם המשקיעים לא מחמירים איתה? ייתכן שיש כאן סיכוי לקפיצה משמעותית במחיר בשנה הקרובה.
    אז בין כל הבלאגן הייתי שמח לשמוע את דעתך, אם תתפנה לזה כמובן.
    תודה

    Reply
    1. אסף נתן

      אני לא יודע. זה לא מושך אותי כי אני לא יודע מה ההשלכות הצרכניות של מיתון עמוק על מוצר צרכני רגיל. לא יודע מי יקנה אייפון באלף דולר היום ובטח שלא סמסונג. אולי הייתי הולך לשיאומי אם כבר ללכת למוצר צרכני.
      בגדול, סאני, בגלל הניהול הכושל שלה, מאוד פגיעה לדעתי ומחיקת מלאי שם עכשיו הרבה יותר ודאית. נראה איך הם יתמודדו עם בלון ההון החוזר שהם ניפחו שם במשך שלוש שנים. להנחתי, אם המצב יחמיר, האוויר יצא ממנו בצורה מאוד מכוערת.

      Reply
  8. Jonathan Berg

    תודה רבה על הפוסט. אני לומד את תחום ניתוח הערך מספר חודשים. אשמח להבין מדוע הגידול בהון החוזר הוא דבר שלילי. לכאורה הייתי מצפה שחברה עם הון חוזר גדול תעיד על איתנות פיננסית, בטח כשהדבר מקטין את החובות שלה. האם יש משהו בסיסי שאני מפספס? תודה רבה אסף!

    Reply
    1. אסף נתן

      הון חוזר גדול זה רע – בעבר זה היה טוב כי החברות היו תעשיתיות, אבל הון חוזר אומר שיש מלא כסף שתקוע בעסק והתשואה על ההשקעה בעסק יורדת.

      נניח יש לך עסק שמשלם לך 10 שקלים בשנה. קנית אותו ב 100 שקלים. נהדר לא?
      עכשיו נניח שההון החוזר שלו גדל – חוב לקוחות וכו' – זה אומר שהעסק כבר לא יכול לשלם לך 10 שקלים בשנה אלא נניח 7. אז התשואה שלו יורדת. מילא אם זה כדי לצמוח ולגדול אבל זה לא המקרה בסאני. גידול בהון החוזר ברוב הפעמים מצביע על בעיה ולא על יתרון. צריכים כמובן לבדוק כל מקרה לגופו אבל סאני בטוח לא צומחת בקצב שצריך להגדיל את ההון החוזר בה.

      Reply
  9. Jonathan Berg

    ארצה לחדד את השאלה שלי – כשמספר הלקוחות גדל, ויותר לקוחות רוכשים מוצרים, בהכרח ההון החוזר יגדל. אני טועה? תודה רבה!

    Reply
    1. אסף נתן

      כן, אבל ההון החוזר יגדל גם אם אתה מושך לקוחות על ידי הגדלת ימי האשראי (קנה עכשיו שלם בעוד שנה) וזה שלילי.

      Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *