איך לחיות בישראל ולשלם מס כמו בהונג קונג

אבא שלי אוהב לומר לי: "אסף, ישנם שלושה דברים בטוחים בחיים, הריון, מיסים, ומוות". הראשון אנו כבר יודעים שמביא ברכה ופרנסה. השניים האחרים הם, לרוב, חלק מהחיים. תמיד חשבתי למה דווקא בשלושת אלה בחר אבי כשהרביץ בי תורה, אני מתאר לי שזה עיוות כלשהו של המשפט המפורסם יותר שדן רק בשניים האחרונים.

היות וזהו בלוג כלכלי, הייתי רוצה להתמקד בעניין המיסים כמובן, למרות שאהנה מדיון שיכלול גם את האחרים.

מס. איך אפשר בלעדיו (תרתי משמע)?

לפני מעל שנה ישבתי וחשבתי לי באיזו צורה אוכל להשיג אלפא מבנית בתיק המניות שלי. אחת הדרכים היא כמובן להשתמש במס נדחה, כמו שמגדיל לעשות ידידנו משכבר הימים, וורן. כבר הסברתי בעבר שמס נדחה משול להלוואה שהקרן שלה צמודת רווחים, ללא ריבית, הנשחקת על ידי האינפלציה, ללא תשלומי קרן והלווה בוחר מתי להחזירה. המלווה הוא כמובן הממשלה. זו ללא ספק ההלוואה המושלמת. כמובן שהרעיון בא מקריאת כתביו של ידידנו שהוזכר מספר מילים קודם לכן. אך האמנם הלוואה זו היא ההלוואה המושלמת?

כתבתי לא מזמן שהייתי מעדיף לשלם 50% מס בעוד 40 שנים מאשר לשלם מס עכשיו בכל שנה. מס נדחה הוא כוח חזק מאוד. גם משקיעים "סולידיים" שמרווחים רק 7% בשנה על כספם, נניח בהשקעה באג"חים עם מח"מ של 5 שנים, גם עבורם הכוח הזה משמעותי ביותר. משקיע באג"ח שנושא 7% בשנה ומשלם מס פעם בחמש שנים, לאורך שלושים שנים (חסכון לפנסיה) יעשה 387% על הכסף אחרי מס. משקיע שישלם מס רק בתום תקופה של 30 שנים יעשה 496% על הכסף. הפרש של מעל 100%! כמובן שחסכון לפנסיה הוא לא פעם ארוך מ 30 שנים ואין אף אחד מאיתנו שמשלם מס רק פעם בחמש שנים, לכן המקרה שהצגתי הוא מקרה "אופטימי" שמקטין את ההפרש. כאשר התשואה עולה ותדירות תשלום המס גדלה, ההפרש הופך להיות אדיר, אולי ההבדל בין להיות עשיר לבין להיות חלק מעמד הביניים.

כדי להנות ממס נדחה על המשקיע לקנות מניות "נצחיות" כמו קוקה קולה למשל, JNJ, נסטלה, וולמארט או כל חברה אחרת שתוכל לתת מעל 15% שנתי לדידי וורן באפט ולא למכור לעולם. עבור רוב המשקיעים, גם ארוכי הטווח שביננו, "לעולם" הוא טווח מאוד ארוך. כמו כן ישנם משקיעים שביכולתם להשיג תשואה גבוהה במיוחד במניות קטנות, סיגאר באטס, מניות לא מובנות דיין ומניות מרוחקות מעיני הציבור, שטווח האחזקה בהן יהיה קצר בהרבה מ-"לעולם". אני בטוח שרוב קוראי האתר לבטח מחזיקים במניות שלא חושבים שיחזיקו בהן "לעולם".

כנראה דינם של המשקיעים שטווח ההשקעה שלהם קצר מאותו "לעולם" ארוך הוא לא להנות מיתרונות הלוואת המס הנדחה.

עד לא מזמן.

חיסכון

לאורך השנים החלטתי שאני צריך ליצוק יסודות של בטון לחסכונות שלי. פתחתי חשבון בנק נפרד מכל החשבונות האחרים, חשבון חסכון. חשבון "נכה", חסר כ. אשראי, צ'קים, או כל הרשאה אחרת פרט להרשאות הקשורות במניות. לאחר שנפתח החשבון, פעולת החסכון הפכה להיות פעולה אקטיבית, לא כסף שנערם בעו"ש, אלא כסף שעובר לחשבון החיסכון בהעברה ידנית. עובר – ובכיוון אחד בלבד. חישוב התשואה הפך להיות קל מתמיד וללא "רעשים" היות ונוצרה הפרדה מוחלטת בין החשבונות השוטפים של העסק והבית ובין החסכון.

בשנת 2009, לאחר שתוקנו התקנות המתאימות, פתחתי קרן השתלמות בניהול עצמי, IRA, או בשמה המלא Individual Retirement Account. הפקדתי לשם סכומים מהמשכורת שלי כשהייתי שכיר וגם לאחר מכן כשהפכתי לעצמאי. אני חייב לומר שזה תענוג למכור מניה שאתה מורווח עליה 100% ולא לשלם שקל מס.

רעיון

רק לפני קצת מעל שנה התחברו לי שני הרעיונות בראש – למה ששני החשבונות האלה לא יהפכו להיות אחד? כלומר, אם כבר היום יש לי חשבון חסכון נפרד שאליו אני רק מפקיד כספים ולא מושך ממנו (לפחות עד היום), למה שהחשבון הזה לא יהיה IRA? למה לא לנהל את תיק המניות שלי, כולו, ב IRA?

מסתבר שזה מאוד אפשרי. צריך תכנון ארוך טווח יותר, אבל אין מניעה מכך שכל ההון ינוהל בתוך IRA, וכך לא ישולם מס, אף פעם! או, בעצם, עד שתבוצע משיכה. תראו מה קיבלנו כאן – קיבלנו את ההלוואה המדוברת מעלה – בתנאים משופרים! מותר למכור ועדיין לא נשלם מס! נשלם מס רק על החלק שאותו אנו צריכים בכדי לחיות, אך גם כך היינו משלמים עליו מס…

זהירות: אני עוצר לרגע רק כדי להזכיר לקוראים שאינני יועץ פנסיוני או יועץ מס או עו"ד או רו"ח, כך שכל מה שאתאר בשורות הבאות אינו מתאים לכל אחד וחשוב מאוד מאוד מאוד להתייעץ עם (כמה) בעל(י) מקצוע לפני שעושים את מה שאני אתאר כאן. אני התייעצתי עם מספר לא מבוטל של אנשי מקצוע. מדובר בהרבה מאוד כסף וטעות יכולה לעלות מאות אלפי שקלים. להתייעץ !!!

לאחר שעלה במוחי הרעיון התקשרתי להדס ארזים, שם התנהלה קרן ה IRA שלי (שבעתיד הקרוב תעבור לבית חם אחר) ושאלתי אותם האם אוכל להפקיד סכום גדול. שאלו אותי "כמה אתה רוצה להפקיד? מעל 17,880 ש"ח? זו התקרה, אתה יודע". התקרה היא הסכום המירבי שאותו אפשר להפקיד לקרן ההשתלמות מבלי לשלם מס רווחי הון כלל בעת פדיון הכספים מהקרן. כלומר, אם בכל שנה אפקיד רק את הסכום השווה לתקרה (שמתעדכנת עם המדד אגב) לא אשלם מס רווחי הון. אם אפקיד מעל התקרה, על הסכום שמעל התקרה אשלם מס רווחי הון. כזכור לכם, אנו לא מדברים כאן על לא לשלם מס, אלא רק על לדחות אותו. לדחות אותו כמה שיותר רחוק. לדחות אותו "לעולם". מסתבר שבחשבון קרן השתלמות אין ניכוי מס במקור. במילים אחרות, אם הפקדת מעל התקרה, תשלם מס רווחי הון, אך רק בעת המשיכה! מכאן שכל אדם יכול להפקיד לקרן ההשתלמות שלו סכום גדול, נניח מיליון שקל, להשקיע אותם באיזה אופן שיבחר, סיגרים או רולס רוייסים או באמצע, ולא לשלם מס עד לפדיון! יותר מכך – גם אם צריכים כסף מהחסכון במהלך החיים – אפשר למשוך חלק מהכסף ורק על החלק הזה לשלם מס. השאר ימשיך להתנהל כרגיל – בתוך מקלט המס הישראלי.

בשבועות האחרונים "ראיינתי" מספר בתי השקעות שמציעים IRA. הדס ארזים, IBI, מיטב. בעתיד הקרוב אני מתכוון "לראיין" עוד כמה בתי השקעות כמו פסגות, פניקס וכו'. לכולם הצבתי מספר שאלות. אחלוק איתכם את השאלות ואת התשובות שקיבלתי. שוב, שימו לב, כל אחד צריך לוודא את הכתוב בעצמו, אל תסמכו עלי. טעות כאן יכולה לעלות הרבה מאוד כסף.

שאלות

1. כמה קרנות השתלמות אפשר לפתוח תחת חשבון מנוהל אחד? כמה קרנות אפשר לפתוח בשנה?

התשובה בכולם היתה כמה שאני רוצה. אפשר לפתוח קרן כל יום. כל הקרנות הן פשוט מספר מזהה וכולן יכולות להיות תחת חשבון אחד – כלומר תיק אחד. כמובן שצריך לבצע מעקב לאיזו קרן הפקדת וכמה "בוגרת" הקרן.

2. קרן השתלמות מבשילה תוך 6 שנים. מה קורה אם אני מושך את הכסף לפני 6 שנים?

אאוטץ'!!! מס שולי על הקרן. זו הסכנה הכי גדולה כאן לדעתי. מי שיפקיד לקרן צעירה את כל חסכונותיו ויפדה אותה בתוך 6 השנים יחווה צריבה כואבת מאוד.

3. איך אפשר להשתמש בהשלכת ותק של קרן ותיקה מעל 6 שנים?

פה התשובות לא היו ברורות מאוד. לפי מיטב הבנתי, אפשר לפתוח קרן צעירה יותר ולהשליך את הוותק של הקרן הותיקה על החדשה, ובכך למשוך משתיהן במקרה הצורך. השלכת ותק מתקיימת בזוגות של קרנות בלבד ואחרי שבוצעה השלכת ותק של קרן "בוגרת" אחת על קרן צעירה אחת, לא ניתן לעשות זאת שוב עבור שתי הקרנות האלה.

4. מה קורה בעת משיכת כספים?

קרן שנמשכו ממנה כספים ממשיכה לתפקד כרגיל אך ננעלת להפקדות חדשות. כדי להפקיד צריך לפתוח קרן חדשה. בעת משיכת כספים מתבצע ניכוי מס במקור לפי החלק היחסי שהופקד מעל התקרה, אך רק לסכום הנמשך, והמס מתואם אינפלציה.

5. באילו בורסות בעולם אתם עובדים?

גם פה התשובות משתנות. מיטב ו IBI עובדים עם כל העולם, הדס ארזים משתמשים בבנק מזרחי ולכן עובדים רק עם ארה"ב או לפחות לקנות מניות מחוץ לארה"ב קשה מאוד, לא משהו שהייתי רוצה להתעסק איתו. בכלל מותר לקנות מניות רק במדינות שמדורגות A ומעלה. אם דירוגה של ישראל ירד, הסעיף הזה אמור להשתנות בהתאם (התשובה בעניין לא היתה ברורה, אולי כי אין תשובה ברורה).

6. איפה הכסף נמצא?

בהדס ארזים – בבנק מזרחי. במיטב וב IBI – המניות נמצאות בחבר הבורסה שלהם, הכסף מפוזר בין בנקים בארץ בנאמנות. המניות רשומות ע"ש החוסך ולכן שייכות לו, במקרה של פשיטת רגל חו"ח המניות נשארות של החוסך. זו נקודה שכולם התהדרו בה, אבל מצריכה בדיקה מעמיקה. אני יודע שזה כך בבנק הפועלים וצריך לוודא זאת.

7. מהו הסכום המינימלי לפתיחת קרן חדשה?

כולם ענו לי שאם אביא סכום גדול לא אכפת להם לפתוח לי כמה קרנות שארצה באיזה סכום שארצה, אפילו 100 שקל.

8. עמלות?

בסכומים גדולים העמלות הן בין עמלות בנק לעמלות בית השקעות שזה נהדר. לא כל כך התעניינתי בעמלות היות ואני מבצע מעט פעולות, התעניינתי בדמי הניהול. דמי הניהול שהציעו לי היו מ 0.4% בשנה ל 0.25% בשנה. בטח עם עמידה קשה על המקח אפשר להשיג פחות, ובטח עם הזמן והתחרות השיעורים האלו ילכו ויצטמצמו.

9. שאלת השאלות – ב- IRA ישנה מגבלה שלא ניתן לקנות מניה (או ליתר דיוק נירות ערך של מנפיק בודד) בחלק הגדול מ 10% מהתיק. מה תעשו לי אם אקנה מעל 10%?

לכולם היו תשובות שונות. לפי החוק (ס' (3).ג.5) עליהם לשלוח מכתב מאיים שעל המשקיע לתקן את החריגה בתוך 45 ימי עסקים מיום קבלת המכתב. אם לא יציית, עליהם לנעול את החשבון פרט להפקדות, משיכות או תיקון החריגה (זו נעילה?). מיטב היו הכי מחמירים ואיימו שיעבירו אותי לקרן מנוהלת ולכן דילגתי עליהם. הדס ארזים לא עושים כלום, זאת אני יודע מניסיון. IBI אמרו שהם אוסרים עלי לעשות זאת והם יעשו מה שכתוב בחוק… אהההמ, לקחו עמדתה של הדס ארזים.

10. אופציות – אפשר לקנות?

לפי החוק מותר לקנות רק אופציית מכר (put) בשיעור של עד 5% מהתיק, אבל לחשו לי שבקרוב מאוד יעברו תקנות חדשות שיאפשרו לקנות גם קולים.

תכנון מס

מכאן כבר די קל לתכנן איך להפוך את ה IRA לחשבון בנק רגיל פטור מניכוי מס במקור. ישנם אינסוף מבנים אפשריים שכל משקיע יכול להתאים לטעם שלו. לי למשל יש קרן בשלה אחת. אוכל לפתוח קרן נוספת צעירה, לבצע השלכת ותק ולהפקיד חלקים מהתיק לשתי הקרנות. השלכת הותק הזו היא בעצם מעין "איחוד" של שתי הקרנות הצעירה והבוגרת לקרן אחת שמאפשרת "שתי פסילות" או שתי משיכות עד לנעילה. אחרי שתי המשיכות האלה הקרן "המאוחדת" ננעלת להפקדות חדשות, אך אפשר להמשיך ולמשוך ממנה כמה שרוצים. הבעיה היא רק עם "כסף חדש" שמגיע, נניח ממשכורת. משקיע שסובר שלא יזדקק ליותר כסף מאשר החסכונות שלו כיום בשש השנים הקרובות, יכול להפקיד את כל התיק שלו לקרן הבוגרת והצעירה, וכשיבוא עוד כסף יוכל להפקיד את הכסף הזה לקרן חדשה – קרן שממנה יוכל למשוך רק עוד שש שנים.

למשל משקיע עם מיליון שקל – יוכל להפקיד חצי מיליון לקרן החדשה, חצי מיליון לישנה, לבצע השלכת ותק והרי לו "קרן מאוחדת" עם מיליון שקל שממנה הוא יכול למשוך עד פעמיים לפני שהיא ננעלת להפקדות חדשות. בינתיים, אותו משקיע יפתח קרן נוספת ויפקיד אליה 100 ש"ח או סכום זעום אחר ויחכה שתבשיל. כך יעשה כל 6 חודשים, לשם הדוגמא, ויצבור לעצמו "מלאי" קרנות השתלמות עם סכומים זעומים שצוברים ותק. אם ביצע שתי משיכות מהקרנות "הגדולות", יש לו את האופציה להמשיך ולהפקיד לקרנות הצעירות יותר ו"לנעול" את הכסף המופקד לשש שנים, או פשוט לנהל את הכסף החדש בחשבון הבנק שלו עד שיבשילו הקרנות האחרות, אבל אז כמובן לשלם מס. לאחר שש שנים, כל 6 חודשים ישנה קרן חדשה שמבשילה ואז אין הבדל כלל וכלל בין חשבון החסכון הרגיל לחשבון חסכון ה IRA.

במבנה הזה יש סיכון כמובן. אם מישהו יפקיד את כספו לקרן צעירה וחדשה ויקרה לו מקרה חו"ח שיצטרך את כל חסכונותיו (מחלה, תאונה…) הסיפור הזה יכול להיות מאוד לא נעים. אני לא מסתכן ומפקיד לקרנות בשלות לגמרי, לא הייתי רוצה לנסות לחסוך 25% מס ולשלם בסוף 50% מס (או איך לא לשלם 20 שקלים כדי לחסוך 5 שקלים). סיכון נוסף הוא שינוי תחיקתי כמובן, כל אחד צריך לחשוב מה יכול לקרות ולתכנן צעדיו בהתאם.

כיום יש הרבה מוסדות פיננסיים שמקנים הלוואות כנגד קרנות השתלמות. אם משקיע "נתקע" עם קרן צעירה שחייב למשוך ממנה סכום גדול, אפשר לקחת פשוט הלוואת גישור כנגד קרן ההשתלמות עד שזו תפשיר. יש להלוואה עלויות, אך לא פעם הן נמוכות בהרבה מאשר תשלום 50% מס על הקרן. אלמנט זה מוסיף גמישות רבה למבנה המדובר.

אלמנט נוסף שיש כאן הוא שהמשקיע הופך להיות אדיש לשיעור המס על רווחי ההון. גברת שלי יחימוביץ' מסמנת לה כמטרה להעלות את שיעור מס רווחי הון ל 30%, אולי בעתיד אפילו ל 35% (מעניין איך שיחה בין שלי לבין מילטון פרידמן על מס חברות היתה נשמעת). למשקיע שכספיו מתנהלים ב IRA, זה ממש לא משנה. זה פשוט "דיגדוג" מציק מצד גברת יחימוביץ' שבא לידי ביטוי בצורה של מס מוגבר על משיכות חלקיות שיעשה מהקרן שלו. זה לא פוגע בקומפאונדינג. אם למשל יעלה שיעור מס רווחי הון והמשקיע שלנו עם מיליון השקלים ירצה למשוך מהקרן 40,000 ש"ח כדי לקנות עגלה, צעצועים וחדר חדש לילד שלו, הוא ישלם מס על הרווח בשיעור של 30%, אך חד פעמי – ושאר החסכון מוגן תחת מטריית ה IRA. בעתיד, יוכל המשקיע לפדות את כל הסכום כשיבחר – נניח בשנה שבה מס רווחי ההון יהיה נמוך. אולי עוד 20 שנים יהיה מס רווחי הון 15%? אולי לא יהיה מס רווחי הון כלל?

לפי יחימוביץ' מס רווחי ההון צריך להיות כמו מס על הכנסה. מיותר לציין שמבנה כמו שתיארתי כדאי יותר ויותר ככל ששיעור המס עולה. מה, שלי, את לא יודעת? ככל שמעלים מיסים ככה עולה כדאיות תכנוני המס ויורדת הפעילות העסקית! העלאת מס היא לא ליניארית ביחס לתקבולים ממיסים!

זה לא הכל. מסתבר שיש מכשיר בארץ שמציע הטבות מס מרחיקות לכת אפילו יותר מקה"ש בניהול עצמי. נראה מכם מי מנחש מהו המכשיר הזה.

אזהרה: כתמיד: אינני יועץ השקעות, יועץ פנסיוני, יועץ מס, עו"ד או רו"ח. לפני החלטה או ביצוע יש להתייעץ בעל מקצוע. ביצוע פעולה כלשהי לפי מה שכתבתי כאן בלי לברר לעומק סוגיות שונות עם בעלי מקצוע מתאימים מסוכנת מאוד ועשויה לגרור הפסדים. ובנוסף – פטור מאחריות.

Print Friendly, PDF & Email