למה אני לא קונה אפל

מידי פעם כאשר אנשים שומעים שאני מנהל קרן הם זורקים לי: "מה אתה חושב על אפל"?

התשובה הקצרה היא: "אני לא חושב עליה".

התשובה הארוכה היא שאני באמת לא יודע איפה אפל תהיה בעוד חמש שנים. יש לי מוצרי אפל בבית ואני מאוד מרוצה מהם. גם לחברי יש. לאחי יש בבית אקוסיסטם שלם של אפל. הילדים שלו, בקנדה, רואים תוכניות טלויזיה ישראליות בעזרת אפליקציות כמו הוט ואחרות שהוא התקין על האייפון, את התוכנית הוא מעביר בסטרימינג מהאייפון שמעביר לטלויזיה על גבי ה Wifi. הכל מתחבר להכל ועובד בקלי קלות. כמו כן יש את אייטיונס, שכוחה בתור מע' תשלומים עוד לא נוצל, וכמובן יש את המותג ואת האיכות. אך כל אלו הם הבטחות. התמחור הנוכחי של אפל אינו גבוה למראית עין, כך שיש כאלה שיגידו שהאופציות האלה מתקבלות בחינם, אך למי שלא מסתכל על התחרות תתכן הפתעה ויתכן שיגלה שקנה את אפל במחיר גבוה.

היום בבוקר קיבלתי בדואר את הטלפון שקניתי לאשתי בחו"ל:

Xiaomi Mi2s

Xiaomi Mi2s

Xiaomi Mi2s 2

Xiaomi Mi2s 2

מדובר בטלפון Xiaomi Mi2S. תאמינו או לא, המפרט שלו עובר את זה של אייפון 5s והוא מרגיש איכותי מאוד. המסך חד יותר מזה של אייפון 5s. שילמתי עליו רק 350$ והוא היה בבית שלי תוך 10 ימים. כל זאת לאחר שעשיתי טעות, כי יכולתי לקנות את הדור הבא, Mi3, ב 395$, פשוט לא ידעתי היכן לחפש. הMi3 אף חזק מהגלקסי s4 שיצא אך לא מזמן, והמפרט שלו פשוט העיף אותי מהכסא – זה ממש מחשב לכל דבר. ה Mi3 הוא בעל ארבע ליבות בקצב 2.3 גיגה עם 64 גיגה זיכרון, דקיק, קליל ומהיר כמו שד – ובמחיר של פחות מחצי מהאייפון 5s 64 גיגה, שעולה 850$, למרות שהוא הרבה הרבה הרבה יותר חזק ממנו. מישהו אמר Value for your money? פי 2 בביצועים ובפחות מחצי מחיר. לזה אני קורא Value buy.

כשהסתובבתי באתר הסיני, ראיתי טלפון של שיאומי שנקרא "אורז אדום" שנראה לא רע בכלל ועולה רק 130$. אם הייתי קונה טלפון חכם לבן שלי בטוח הייתי קונה לו את הטלפון הזה, הוא מהיר, עושה הכל, איכותי וסופר זול, אם הוא ישבר אגיד "לא נורא" ואקנה חדש.

כשאני מסתכל באתרים האלה עם הטלפונים הזולים, פרט לכך שאני מזיל ריר, אני לא יכול שלא להרגיש שזה קצת דומה למה שעבר ה PC: קומודטיזציה של החומרה. למשל, פעם, לקנות סידי-רום היה פרוייקט. היה CD רגיל, היה CD צורב, היה CD משכתב + צורב וההבדלים במחירים היו בשמיים. אחרי כן יצאו ה DVD ואז היה DVD+R ו DVD-R ומחירים בהתאם, עם איזורים לכל אחד מהם. כשיצא הצורב DVD הראשון – שוב המחירים בשמיים. כיום, שנים לאחר שיצא צורב ה DVD הראשון, אפשר לומר שאין התקדמות בכלל באיזור הזה (נוציא לרגע את הבלו ריי שכמעט אף אחד לא קונה) ואפשר להשיג כונן שעושה הכל, קורא את כל הפורמטים וצורב את כולם ב 90 שקל (!). איפה הימים שצורב CD רגיל היה עולה 800 שקל? אם נתחשב באינפלציה, היתה פה קריסת מחיר של ממש. אותו דבר לגבי ה MotherBoards – פעם היה הבדל משמעותי בין אחד לשני, במחיר, במפרט. כיום הלוח הפשוט ביותר נותן הרבה יותר פונקציונליות מזו שהמשתמש הממוצע ישתמש אי פעם וההבדלים בביצועים בין הלוחות זניחים. כך קרה לזכרונות ובעצם לכל מרכיבי המחשב האישי.

כפי שזה נראה לי, כיום זה קורה בצורה הרבה יותר מואצת לחומרה של המכשירים הניידים. אם פעם אפל היתה פורצת דרך עם מסך ה Retina, כיום היא מפגרת מאחור, בדיוק כמו שקרה לסוני עם קוראי ה DVD וה CD למיניהם. איפה סוני של היום ואיפה סוני של פעם. האם סוני של היום היא אפל של עוד חמש שנים?

לדעתי אם אפל אי פעם תעבור ממוד של רווחים על חומרה למוד של רווחים מהאקוסיסטם שלה, כדאי שהיום הזה יבוא מהר, כי המתחרים לא מנשבים בעורפה, אלא עברו אותה מזמן, לפחות בכל הנוגע לחומרה. סביר שבעתיד הקרוב אני אמשיך לקנות אפל, אבל אני חייב לומר שקינאתי באשתי על הטלפון החדש והסקסי שלה, במחיר סקסי אפילו יותר.

Print Friendly, PDF & Email